מאפייני הליבה של אומנות
שטוחות: המשטח הרקום ישר לחלוטין, נקי מחוטים מוגבהים לא אחידים, ומרגיש חלק וחלק למגע; זהו המאפיין החזותי העיקרי של רקמה שטוחה.
דיוק (יישור): נקודות הכניסה והיציאה מתיישרות בדיוק עם קו המתאר של התבנית; קצוות התפר מסודרים ופריכים, וכתוצאה מכך נוצרים גבולות דפוס ברורים ומוגדרים היטב-.
אחידות: החוטים מסודרים בצפיפות עקבית בתוך התבנית-ללא חפיפה, הצלבה או חשיפת בד הבסיס-ומתח החוטים נשאר קבוע לכל אורכו.
זרימה: כיוון התפר עוקב אחר צורת הנושא; קווים זורמים באופן טבעי וחלק, לוכדים ביעילות את הכיוון הטקסטואלי של אובייקטים שונים.
מאפיינים תפעוליים ומורפולוגיים
היא משתמשת בטכניקת תפר ישר-, מסווגת לפי כיוון לתפרים שטוחים אנכיים, אופקיים ואלכסוניים; המחט נכנסת בצד אחד של מתאר התבנית ויוצאת בצד הנגדי.
הוא מקיף מערכת נרחבת של וריאציות תפרים-כולל qi zhen (תפר מיושר), tao zhen (תפר ארוך-ו-קצר), qiang zhen (תפר חופף) ו-ke lin zhen (תפר בקנה מידה)-מה שמאפשרים התאמה לדוגמאות מגוונות.
זה תואם כמעט לכל סוגי החוטים והבדים; היא משמשת כטכניקה בסיסית לסגנונות רקמה עיקריים (כגון "ארבע הרקמות המפורסמות"), המסוגלת הן להניח את הבסיס לדפוסים מורכבים והן ליצור עבודות שלמות ומורכבות בעצמה.





